גלגל הדהרמה

מאת וואווה (פיאצקי ולדימיר) – מתרגל דהרמה.

תרגום לעברית מאת יהודית זבולון.

1. כולנו בני תמותה, ולכן אין משמעות באיבה.
2. גופי מת, זה טיפשי לאסוף סביבו דברים מיותרים וסימני כיבוד של אנשים אחרים.
3. מוות מהווה חוויה עקבית – צריך לפגוש אותה במצב ערני.
4. מוות ממחלה קורה עקב צורת חיים מוטעית.
5. מוות פתאומי או אלים קורה עקב מעשים קודמים, שניבטו כמו זרעים שנזרעו, צמחו והניבו פירות.
6. מוות עקב זקנה הוא טבעי, כיוון שהקיום הוא בר חלוף.
7. פחד ופקפוקים מתלווים למחשבות מוות עקב רצונות השמורים בנפש.
8. מבחוץ המוות נראה כך: קודם הגוף נהיה ללא נשימה, אחר כך מתקרר, אחרי כן נרקב, עד שנשאר רק עפר.
9. מבפנים, המוות מביא לקליטה חוץ גופית, ערנית או מעוותת כמו בהזיה, ואחרי כן ללידה מחודשת באחד מששת העולמות, בהתאם לצורת החיים.
   אם ההארה טרם הגיעה, אך המעשים הם בעלי ערך והאמונה חזקה – נראים יצורים רוחניים, כגון מלאכים או מנחים, המלווים למקומות טובים.
10. עולם רצוי של יצורים שמימיים נותן מנוחה והנאה לרגשות, אך הקיום בתוכו מוגבל על ידי כמות הדברים טובים שנעשו בחיים אלה. גאווה מפריעה להבנת האמת בעולם השמיים.
11. עולם איתני הטבע (הענקים), בעל כוח אך חסר שקט. האיחוד עם איתני הטבע, סופה או הר, מתרחש עקב קנאה או חוסר סיפוק. היעלמות ההר או איתני טבע אחרים גורמים ללידה מחדש בעולם האנשים.
12. עולם הרוחות הרעבות דומה להזיה. היצורים בתוכו תמיד רוצים ושואפים, אך לעולם לא מקבלים את הרצוי, מאחר שחסרה להם צורה גופנית של רגשות. עולם זה מוגבל בגבולות של התאווה היהירות וההתנשאות.
13. הגהנום – מקום הסבל והייאוש, שההכרה חווה מכוח מעשים רעים. גודלם יוצר את גבולות הגהנום.
14. עולם החיות – עולם יצורים המסוגלים לסבול וליהנות, כמו האנשים, אך גופם אינו יכול לשמש אמצעי לשחרור. גבולות העולם הזה – טיפשות ועצלנות.
15. עולם האנשים – נעים לכוון חוכמה ובינה. כאן ישנה אפשרות לאגור ניסיון הכרחי ומודעות. במובן הרגשי זה מוביל לשחרור. גבולות הניסיון בעולם זה מהווה הכעס.
16. אלה המאחדים חוכמה וחמלה, מסלקים את כל ההגבלות, ומתירים את כל הקשרים.
17. המצע לחוכמה בכל נשימה. זרעי החמלה – הבנה שגרתית של המציאות ללא הסחת מחשבה.
18. המכשולים למימוש האמיתי: קינאה (או חוסר סיפוק), כעס, גאווה (או אהבה עצמית), תאווה (התנשאות, יהירות, תאוות בצע), עצלנות (או טיפשות) , מעשים רעים: סך הכל שש מחלות – ששה מכשולים.
19. ששת העולמות מהווים בעצמם מרפא לששת המחלות.
20. לידה אנושית הינה בעלת ערך רב לתלמיד. היא מביאה להחלמת כל המחלות אצל סובלניים וטובי אופי. ויחד עם זה מביאה להחמרת כל המחלות – למכשולים לבור וחסר רסן.
21. תוך כדי ישום הלמידה כל חיינו, לא מגלים דבר, זולת הניסיון.
    כשהפרח נפתח הדבורה כבר במקום.

ותהיה הברכה!