גלגל הדהרמה

-10-

בודהה שב אל בניי קהילתו,משכבר הימים . הם לא שכחו את חברם, בודהה, אשר נפל, על פי תפישת עולמם, ברשתו של האסור. הרי פעם הוא היווה דוגמא לבניי הקבוצה. רק חמישה חברים נותרו עתה בקבוצה זו.

הם הביטו בבודהה המתעורר במבטים שאינם מביעים אמון, אך פתאום חשו בתחושת אושר מתוקה שאחזה בגופם והתפיסה הגבוהה ביותר שלהם הבחינה בזוהר שקרן מחברם המשוחרר.

הם היו הראשונים אשר התוודעו לדרך האמצע שנתגלתה על ידי הבודהה המושלם.

“חבריי היקרים! הקיצוניות השעבוד והתלות בתענוגות הגוף והרתיעה מפניו מזיקים. נתיב הגאולה עולה על הקיצוניות, והוא נישען על האמת. מהי אמת זו? אמיתית? מושלמת? בלתי משתנה?

כל אלה הם אמת על קיום הסבל: שינויים שאינם רצויים, הרס ומוות, ייסורים ושכול, היצמדות, רתיעה, אדישות, פחד הוא סבל. בורות הינה סבל.

אלה הם האמת על מקור הסבל:מקור הסבל והייסורים מתחלק לשלושה חלקים:

מקור הצמא – צמא הרגשות ולא ניתן להרוותו. זה מזכיר את צימאונו של אדם השותה מי- ים.

הצמא לקיום אשר שוחק רגש וכוח התודעה – זה שללא כבלים ושלשלאות מקשר בין שני החטאים – רדיפת בצע ואגוצנטריות.

הצמא השלישי הוא הצמא לאי קיום, הוא נוהג לסלף או לעוות את הטבעי והמובן מאליו, ואלה מובילים את התודעה למצב של אשליה מנטאלית.

והינה היא, האמת! האמת על הפסקת הסבל האנושי, על הנירוונה הטהורה והבלתי מוכתמת – הכחדת הצימאון והפסקת התלות בבורות. הבודהה בהשיגו נירוונה הכשיר עצמו להעיד ולהפיץ את תורתו על עולם האלים, עולם בעליי החיים ,עולם בניי האדם, עולם הטיטאנים, עולם השדים הרעבים , ועולם הגהנום, הם לא יותר מאשר אגל טל ,חלום בהקיץ, פטה מורגנה.

והרי היא האמת על הדרך להשגת הגאולה הנתיב הנאצל כשקיצוניות מסוג כלשהו זרה לו. בדרך האמצע אין מקום לטינה או איבה, אין מקום לדחייה או רתיעה, גם לא לאדישות – תכונות מסוכנות המובילות לאשליות.

דרך האמצע היא, למעשה, תולדה של חשיבה בָשֵלָה ובוגרת, כשכל כוונתה צודקת ומקָדמת. היא משוחררת מקיצוניות ותפיסות פנאטיות. דרך האמצע יציבה ועקבית. היא נשענת על טוהר המודעות, השתוות השיח, רצון טוב וחמלה כלפיי כל יצור חי. דרך האמצע משחררת את התודעה מכבלי הבורות כפי שהחבל משתחרר מסבַך קשריו.”

ככל שהעמיק בודהה בהסבריו חָוו הפילוסופים הארה רוחנית. הם ראו את האמת בהתגלמותה ונתמלאו בביטחון רב. התודעה שלהם אשר עברה אימוני טיהור היתה מוכנה להיחלץ מתהייה וכל ספק אחר. ההיחלצות הייתה קלה, וקלותה דמתה לדרכה של קליפתם של אגוזים קלויים להינתק מהם.

- כעת אלך לשקיה, -הודיע הבודהה בסיימו את הנחיותיו.

- אדונינו היקר, אנא התר לנו ללכת בעקבותיך, – ביקשו תלמידיו.

- כרצונכם, – השיב בודהה.

הוא ותלמידיו שבו לבני שבט השקיה.

שמחה גדולה מילאה את ליבם של אביו, אשתו בנו, ודודתו הנחשבת להתגלמותה של הטארה השחורה, שהיא הכוח של הקארמה הטובה. בסוף ימיה שימשה כראש מנזר של נזירות שתרגלו דהרמה. כאשר ראו את פניו של המתעורר שניראה כמו ברהמה. אמונתם העמוקה והבלתי מעורערת של משפחתו מילאו את נפשו של בודהה בשלווה מבורכת הוא הרגיש כי משאלתו הנאצלת התגשמה.

“לא! האושר הרב הזה לא יבלבל אותי. לא אתפתה נחשולי השמחה המציפים אותי לנוכח חיוכיהם הקורנים של תלמידיי המקדמים את פניי כאילו הייתי אדונם היחיד. הרי למען גאולת היצורים החיים בא לעולם אָרהאט, בונה שביל חציית הסבל. מדריך האלים ובניי האדם.

בעזרת מחזורי חיים קודמים רבים בהם השקעתי עבודה למציאת האמת הנאצלת לשחרור מהסבל. כעת אממש את כוונתי ללא היסוסים נוספים. רוחו המרושעת של השד לא תביך ולא תזרע בליבי לבטים וספקות”.

בודהה שקימוני ( איש חכם משבט השקיה)המשיך לבשֵר לבניי משפחתו על קיום הנדרך הנאצלת, כמו כן הציג בפניהם שלושה כללים חשובים:

1. אל תזיקו לכל יצור חי.
2. טהרו את תודעתכם.
3. עשו מעשים טובים.

האמיתות הבלתי מעורערות הללו מילאו את לבבותיהם של המאזינים בביטחון ונחישות איתנה לדעת ולגלות. רבים מבניי המשפחה הצליחו להיחלץ מתחושת צימאון חדה, צימאון האופייני לאלה שאינם חכמים דיים לרדת לעומקה של האמת.