גלגל הדהרמה

-11-

יום אחד בו בהאגאון גוטמה (העילאי) הדריך את בנו רהולה, אינדרה – שליט בממלכת האלים גילה, לתדהמתו הרבָה, כי תושבי המרומים מתקבצים סביב בודהה ומקשיבים לדבריו . אינדרה חש סקרנות גדולה וביקש, בליווי פמלייתו, להגיע אל בודהה, בכבודו ובעצמו.

“טוהר המידות לא יחזיק מעמד בנפשו של אדם שאינו דובר אמת”, – טען בודהה, – “עליך ליצור בקרבךָ מעין “מיכל” לאגירת אותה האמת. טוב לבך ואדיבות נפשך – הם למעשה חומר הגלם לעשיית האמת. זהו חמר בידיך! שיח נטול דברי שקר ותרמית, דברים נעדרי רוע ותוקפנות, הם למעשה, ההילה המגוננת על שלומך. נועם הליכות והתנהגות ראויה – אש מחשלת”.

אל הצדק – אינדרה הקשיב תוך אישור לדבריו של בודהה הקדוש. כאשר שב אל ארמונו השמימי הוא פתח בסעודת מלכים מפוארת והקדישהּ לכבוד מעשי חסדים והזוהר השמימי של האמת.

אלים רבים הגיעו אל שערי ארמונו של אינדרה – לחגוג עמו למען בודהה. אחרונת המגיעים הייתה אלת הרפואה, היא התעכבה עקב ביקורה אצל המדריך גוטמה. היא הקשיבה לדבריו: “היקשרות אל הנעים והרתיעה מפניי הדוחה הינם בעליי השפעה על כוונות בניי האדם. כוונות תרמית ושקר מובילות לפעולות שליליות המובילות את המחולל אותן ללידה מחודשת באחד העולמות הנמוכים יותר. לידה שכזאת תתלווה בסבל וייסורים, הסתגלות לצורת חיים חדשה זו והיצמדות אליה בדרך זו ההיצמדות גדלה ומכפילה עצמה”.

בשמעה דברים אלה ליבה של אלת הרפואה נימלא בחמלה כלפי כל יצור חי . היא כרעה תחת נטל חרטה כבד, ועורה הצטמק כתוצאה ממאמץ רוחני לא רגיל עבורה. אך בתוכה האמונה הבוטחת בשחרור מן הבורות. כפופה ומהורהרת היא הופיעה בסעודתו של אינדרה.

“מי זאת הזקנה העלובה הזאת?”, – התקומם אינדרה. “יש לגרשה מטירת היופי והחן מיד! זהו עולמי ספוג הצדק והשוויון! ראו כמה כעורה היא ועלובה! מקומה לא כאן! היא שייכת לעולם אחר – עולם המאוכלס ביצורים כמותה!”

בודהה לא היסס ולא חשב פעמיים. הוא, נטול צורה בת זיהוי, עקב אחר המתרחש עם האלה. שהפכה להיות תלמידתו וכך אמר:

“מה רבות הן התגלמויות החסד והמופלא. סבלנות היא רבת ערך וערכה משתווה לאדמה פורייה. בשעה בה אתה ממאן לטעת באדמה שורשים אתה מרמה את עצמך..”

“אינני מבין! מה לטעת?” , – כעס אינדרה, אך בודהה כבר לא היה שם – הוא נטש את המקום והלך בעקבות אלת הרפואה.

“מיהו? מי זה היה?”, – התלחשו האורחים. “השומרים לא הבחינו בהם, או לא הצליחו לעצרם? האם אנחנו מוגנים, כאן, בארמון השמימי.”, – הוסיפו הנוכחים להתלבט ולהרהר.

אלת הרפואה המגורשת נדדה לצפון. היא הגיעה להרי ההימלאיה ובשדה הפרחים הקימה את צריפהּ – צריף ההרהורים והתהיות. היא נהגה לטפס במעלה ההר בעודה מאתרת נתיבי הבנה . נוכחותו נטולת הצורה של בודהה ליוותה אותה ותמכה בה כל העת והעניקה לה כוחות ואמונה. תודעתה, החלה להיות מודעת לעצמה כאובייקט להתבוננות.