גלגל הדהרמה

-12-

אחד מתוך ה”מארות” המרובים אוחזי הברק עליי האדמות ביקש להשחיר ולשבור את רוחו של בודהה. הוא הגיע אליו מלגלג ואמר לו: “אדוני הטוב, ראה, האינדרה – אל הצדק זנח את דרכך, וליבי מלא חמלה כלפיך. קרוב לוודאי כי בינתך הסבוכה ונטולת הפרשנות לא נִטעה עלי האדמות! זהו גלגל חסר טעם.! נטוש את העולם הגשמי והעלוב הזה!”

ובודהה השיב לו: “אפילו המלכים השמימיים תלויים באמונתם באני. אמונה זו היא חסרת ערך לאלה המבקשים שחרור. אינך נילחם בי מארה , לא עם בן אדם . אתה נילחם בכוחה של הקארמה הטובה התומכת בעולם האלים ועולם בני האדם ומצילה אותם.

ואתה, מארה, האוחז בידיך את עוצמת הברק, ביקשת לבחון את המתעורר? מהו הפרס, אותו תבקש, עבור גאוותך?

כעת התבונן בתהומות העמוקות אשר נפערו לרגל עוצמתך. הרי התהום שלך צרה ואינה מאפשרת לפיסת אור לחדור פנימה – אל מעמקיה. היא נטולת תמיכה עבור בן תמותה. כך נראית יצירתך, מארה, זהו פרי ידיך, זהו קיומך הלָכוד בשלשלאות הגאווה. האם אתה מודע לכל אלה, מארה?”

החמלה של בודהה טיהרה את תודעתו של מארה. עיניו נתמלאו דמעות, גופו נרעד. הוא שילב את ידיו לתפילה וכרע ברך לפני בודהה.

“אדוני הקדוש, הענק לי מפלט! בודהה מהולל, חלצני מזרעות הגאווה הדביקות!”

“ברצונך להיגאל מגאוותך? עליך לדעת כי תפילתך אינה מספיקה. עליך לכרוע ברך לא רק לפניי, אלא גם בפניי כל ייצור חי, לפני כל אב וכל אם – ערים ומי שאינם ערים, אלה המשוחררים ואלה התועים ביער האשליות. שרת בחמלה וחסד את כל מי שניקרה בדרכך על פי צרכיו ועל פי יכולותיו.”

“כן, אכרע ברך ואשתחווה בפני כל אם ואב! כעת אני בטוח בכוחו של החסד – שם טמונה החכמה! החכמה – מחוברת למקורותיה. והיא תהיה לי לבָרק בידיי!”

ההרהורים והתהיות הרפו ממארה הדֵמון, הוא נתמלא באור השלווה הבוהק. מהותה הטבעית של תודעתו, נחלצה ונתגלתה בעיניו וחיוכו הקורן.

בשעה בה דהרמה הער כרע ברך לפני בודהה, נפלה סביבם דממה וגשם עז, מלווֶה בצלילי הטבע הקסומים, החל לרדת על הקרקע הצמאה.

השולט בגאוותו, המהולל המכונה וואגרפאני (היד האוחזת בברק), שיווה (המבורך) ירד מן השמיים, ואלות רבות הקיפו את התגלמותו השוצפת והמקסימה של דהרמה.