גלגל הדהרמה

-14-

– אדוני, הרשה לי לשאול שאלה.

- שאל, חברי.

- מה קורה לער לאחר מותו הפיזי?

- גלה, מה מדאיג ומייסר אותך?

- אי הידיעה. חשיבתי על נירוונה… אני מבקש למצוא נקודת תמיכה בנירוונה. אינני מוצא אותה.

- מהו הגורם אשר זורע הרהורים וחששות בליבך? הייתכן כי בשעת חשיבתך על הנירוונה המושלמת, צימאונך המושלש לא מוצא את נקודת התמיכה שלו? הצמא לקיום? הצמא לתענוגות החושים? והצמא לאי קיום?

- אכן כך.

- מדוע? הרי גם בשעה בה חשיבתך הינה שגרתית ומוצאת את משענתה אינך נעשה נינוח ושלוו? עדיין מצוי בך הצמא המייסר. לא כך?

- כן, אדוני.

- פרוש הדבר כי מחשבתך מוצאת את המשענת הנכספת, או היא עצמה נקודת תמיכה, עליה להיגאל מתוך הצמא?

- כך הדבר.

- לפיכך.. במידה ונקודת המשענת חשובה לך, עליך, בעת חשיבתך על הנירוונה להתוודע להיותה משוחררת מפניי הצמא המושלש!

- המשך, חברי היקר.

- מעשיהם של ה”ערים” לא מולידים קיום חדש. יחד עם זאת מדורת הקבורה, למשל, מותירה אפר ופחם. מה מותיר לאחר עזיבת העולם טאטהאגטה ?

- הוא כן מותיר דבר מה אחריו. מעין “שארית” המזכירה כלי משובח העשוי היטב.

- היכן שמור הכלי הזה, כיצר הוא יבטא את סגולותיו הייחודיות?

- “הצורות השמימיות”" שומרות את הכלי המיוחד הזה. הן ממלאות אותו בברכות. כשהכלי מלא הוא מתגלם בדמותו של בודהה מייטריה( הבודהה של החמלה האוהבת). הוא מלמד יצורים באמצעות דיבורו, מעשיו , ותקשורת ישירה בין תודעות.

- ליבי נפעם לאור המראה המתגלה! אני רואה את הגלגל של סנסארה הנבלם על ידי דהרמה. אני רואה גם את בודהה מייטרייה בדמותו של גשם מלא חמלה.

- המודעות שלך עולה, חברי. הגיעה העת להתיר את סבכי הקשר של הבורות. לשם כך עליך לנסות להכחיד את הצמא בן שלושת המישורים ולחזק בתוכך כמיהה לדרכי החסד. וכל אלה תיישם בהדרגה.

- לאחר הסבריו של המתעורר אני חש עצמי מוקף באור צלול ושלווה, אך לצערי הרב כאשר אני שרוי לבדי, בבדידות, שבים אליי חוסר האונים והייאוש. עזור לי, אדוני הטוב!

- כפי שההופעה ותחושת הסבך מספקות תמיכה לאדם המתיר את הסבך, כך יכול אתה לתחזק את הריכוז שלך על ידי מודעות עמוקה יותר למכשולים הניצבים בדרכך. עליך להתוודע לחולשותיך, מהו סוג הצמא המסכן אותה ואיזו מידה טובה תגבר עליה.. הרי חולשתנו הגדולה טמונה בצמא או תאווה – רק ביכולתו של מעשה חסד להחליף אותה.