גלגל הדהרמה

-16-

על פניו, נראה כי המבקרים ששוחחו עם בודהה רחשו לו תחושת כבוד . אך הייתה זו רק אחיזת עניים כוזבת. בתום זמן מה חשפו המבקרים את תכונותיהם הרחוקות מלהיות טובות, כגון: גאוותנות, ערמומיות, הבעת אי אמון. ברהמינים, אלה שהשתייכו לקהילה ה”נעלה”, נהגו בטיפשות לא מבוטלת.

“אתה, נזיר מטונף!”, – פנה אחד המבקרים לבודהה שעבר בין המבקרים לשם איסוף תרומות.

- “מה שמטונף אינו מה שאתה קורא לו מטונף!” – השיב לו בודהה בעודו מהנהן בראשו. ליבו של בודהה נתמלא חמלה כלפי המגדף, הרי הוא ראה בו תכונות טובות שהוסוו על ידי שכבתה הדקיקה של תודעתו של השטחית של הברהמין. ותודעה זו נרכשה בשעת לידתו הביולוגית.

- “ומהי הטינופת? ענֶה לי אם אתה כה חכם!”, – שאל הברהמין בלגלוג.

- “העוינות והקנאה. הם הטינופת האמיתית. האם אתה מבין את כוונתי?”

- הברהמין התאבן במקומו . מילותיו של בודהה הכו בו בהארה שמימית בלתי צפויה. הוא הביט בו ועיניו דמעו.

- “בודהה המהולל, האם תקבל אותי לקהילתך? האם תסייע לי להשתלב בדרכך והטהורה?”

- “אל תסטה מהנתיב”, – אמר לו בודהה ברָכּות מתחשבת.

לשאר המבקרים בודהה הציע להרהר על מהותה של הלידה האנושית, על משמעותה ומטרתה. יכולתנו להבין נבחנת על ידי ההתנסויות הקשות של הלידה מחדש עולמותיהם הנמוכים של שוכני הגהנום, החיות, והרוחות הרעבות. ההתוודעות הנרכשת יכולה להיות לא יציבה בשעת מחלה, לדעוך לעת הזקנה. תודעתו של האדם מוקפת בעשב שוטה ויש לעקרו משם כדי להשיג אושר אמיתי. הוא יכול לשחרר את הצורך להוכיח את עליונותו בעת ויכוח פילוסופי.

פעמים רבות נשאל בודהה על יחסו לכתבי הקודש. “אני נוהג להתייחס ולדבר על העולם הזה ועל זה שמעבר לגשמי כשאני מתבסס על התנסותי האישית. אני מייעץ לכם לנהוג באותו אופן. התבססו תמיד על ההתנסות האישית שחוויתם במהלך השנים, ואל תמעיטו בערכה החשוב והמכריע,. הרי האמון העמוק אותו אתם רוחשים כלפיי גם הוא נובע מתוך התנסות אישית: שיחות, הקשבות, הרהורים. אדם אפוף ספקות מחפש את דרכו באמונה עיוורת. או בבורות. אני מציג את הדהרמה שאינה מוגבלת על ידי הקיצוניות. היא מובנת ומושגת עלי די פעולה נכונה וראיה נכונה נטולות תשוקה.. דהרמה זאת היא הנתיב להפסקת הסבל על פניי האדמה”.

בעיני בודהה היה חשוב עד מאוד לפתח את ארבעת יסודות המודעות יסודות:

1. מודעות להתנהגות
2. מודעות לתחושתיות גופנית
3. המודעות של התודעה להיות בתשומת לב להופעת מחשבות וכוונות.
4. המודעות לאיכויות התודעה – תודעה מטוהרת או תודעה לא מטוהרת.
   כאשר כל סוגי המודעות, טוען בודהה, אינם מופיעים במלא צלילותם הם יכולים לקבל את צורתם של חמשת המכשולים: תאוות בצע,עוינות, קיבעון ,חוסר שקט, וספקות. התכונות האנלוגיות הניצבות מולן, הן: נדיבות,רצון טוב, תודעה מאוחדת, אומץ לב, כושר הבנה ואבחנה. הניסיון לחקור את התכונות הללו מוביל אל מצב של היטהרות. בודהה מצא לנכון להשוות תהליך זה למלאכתו של מי שעובד בבתי מרחץ.

תורה זו פותחה על ידי בודהה הודות למדריכיו ומוריו הקודמים אשר הקנו לו יְדַע רב על ארבע ספרות ההתבוננות. הן מכילות שיפור משמעותי: תשומת ליבו של המתבונן נעה מהרעיון הכללי של חוסר המגבלות של העולמות לתפיסה של הופעה , התפתחות והתפוגגות התופעות. ההארה, על פי תורתו של בודהה, הייתה משמעותית יותר מאשר הריכוז – שיטת התבוננות המותירה מקום לביטויי ההזיה החוזרים ומופיעים.