גלגל הדהרמה

-6-

הפילוסופים השקיעו מאמץ רב בניסיונם להפריך את הדעות המנוגדות לתפישותיהם. הם ביקשו לפסול את הניסיון להקים רפורמה חדשה של בוני השביל לחציית סבל, שייסרו את גופם במודע על ידי צום ממושך או תרגילים סבוכים. מטרתם הייתה להדוף את כל פיתויי עולם הלידות והמיתות על ידי פיתוח כוח רצון יציב.

אך גוטמה חש יותר ויותר מחובר להבנתם של אנשים אלה את האמת. דווקא הם בעלי הבנות ותפיסות עמוקות, שהפכו את הפסקת הסבל וטיהור התודעה למטרת חיים.

אחד המורים הגדולים של בוני השביל לחציית הסבל שניקרא מהווירהָ (הגיבור הגדול) הגיע להארה, השיג את הניצחון על הבורות ובישר לעולם על המפתח לשחרור מהסבל.

תורתו המרכזית באה לידי ביטוי בעיקרון ה”אהימסה” – אי פגיעה ביצור חי, כל יצור חי – כולל בעלי חיים וצמחים. מכָבירה הנזיר המתבודד דגָל בתורה זו בכל מאודו. הוא ניזון מהפירות הבשלים שנשרו העצים (הוא התנגד לפעולת הקטיפה וראה אותה כאלימה). תושבי כפרים רדפו והכו אותו על כך שנהג להתהלך בכפרם ללא לבוש. הסבל והייסורים לא שברו את רוחו, הוא התעצם בנטייתו להיות ידידותי כלפי בניי האדם ובעליי החיים.

כשהגיע לגיל ארבעים הוא הצליח לראות, בדרך צלולה ואמיתית, את כל מימדי הקיום – את כל העולמות – כולל עולמם של היצורים האסטרלים והיצורים המושלמים נטולי גוף פיסי שבאו לידי ביטוי כתודעה זוהרת וצלולה. את כל אלה יכול היה לראות בשעת צלילות דעת ייחודית.

מהווירה הפך לג;ינה המנצח את הסבל.הוא היווה דוגמה לכל הנזירים וגוטמה החליט להצטרף אליהם.

ואכן כל מה שלמד גוטמה קודם לכן לא התקרב לצלילות ובהירות ברמה אליה נחשף עתה. מהווירה, מדריכו החדש, הפיץ את האמת בתעוזה רבה, הוא התבסס על ניסיונו האישי ותיאר את היקום כגלגל זמן ענק ,כאשר הספרות העליונות של היצורים המשוחררים שימשו כמרכז הגלגל, ועולם הסבל כחישוק. את התיאוריות הדנות בגאולה כוללנית זו קיבל גוטמה כדבר שכבר נוסה והופנם על ידו. בראש כל התיאוריות עמדה הגישה שהתייחסה לערכו המוחלט של יחס חם וידידותי לכל היצורים.

הוא גם הכיר באופן חלקי את התיאוריה אודות חמשת הגופים המרכיבים, למעשה, את האדם. את ארבעת הראשונים ניתן לחוות ישירות באמצעות התבוננות , כאשר חוויה זו היא תוצר הריכוז שהשיג.

1. הגוף העשוי מחומר.
2. הגוף האנרגטי המורכב מכל הרגשות והתחושות.
3. הגוף העדין של התודעה – המחשבה הצלולה.
4. גוף האור – גוף המעשים הטובים. כשהאדם עוזב את גופו הוא חי בגוף זה שהוא גוף המעשים שלו. כאשר עשה מעשים טובים , גופו הוא גוף של אור, המהווה גם כלי תחבורה בחלל, וגם מקור הזנה. כאשר אדם עשה מעשים רעים , גוף האור מלא חורים. מהווירה שכלל ושיפר גוף זה ובעזרתו הצליח להשיג התפוגגות מלאה של מרכיביו של גוף זה העשויים חומר.

לאחר נטישת הקיום המיוסר, בגיל שבעים ושתים, הוא הותיר אחריו את שערותיו וציפורניו בלבד – צורתו האנושית התמוססה באור טהור.

הישג זה ביסס את מקומו , למימד שהוא לא מימד התפיסה ולא אי התפיסה.

למרות שהנזיר גוטמה משבט השקיה לא חווה את מלוא גודל הכוחות הללו , הוא הבין שהם , הכוחות, יכולים להתפתח ולהתחדד באמצעות טכניקות מדיטציה.

החרות הפנימית, שפגש במימד שהוא לא תפיסה וגם לא אי תפיסה כבר הושג על ידי סגפנים במימד השלישי של הריכוז. סגפנים אלה הגיעו לחרות זו באמצעות כח הרצון ששלט על מערכת העצבים שלהם.

5. הגוף החמישי- הגוף ממנו באים האימפולסים לצבור קארמה טובה. זהו גוף החכמה. כשהוא ער וגוף הבורות כשהוא ישן.

בנוגע לתופעות העולם הזה יחסו של מהווירה היה מעשי . “כל עצם בטבע הוא בעל תכונות בלתי מוגבלות, ואנו מסוגלים לשפוט אותו רק באופן יחסי ולא חד משמעי. היקום מניע תופעות בתנועה מעגלית. תנועה מעגלית זו סוחפת את היצורים הבורים המורעלים מהמציאות הפיזית לעבדות. כמו ברבור מחוץ לרשת הכובש משחרר עצמו מהמלכודת.

כצורף שבידיו חול זהב שקל גוטמה תיאוריות אלה ואימץ את הסגפנות בהתלהבות. הוא חש שההגשמה האולטימטיבית יכולה להאיר בחשיכה ולשחרר את אביו, את אישתו, את בנו, את דודתו, ואת שבט השקיה מסבלם.