גלגל הדהרמה

-8-

בשעה בה שָהה בשלווה בצל ענפי העץ, תודעתו המטוהרת של בודהיסטווה חשפה בפניו את דמותו של מאָרה השד שפרוש שמו הוא “זה שמביא את יגון ומרירות המוות”. הינה הוא! מקור הקללה, החורבן, הפיתוי והאשליות! מאין שואב הוא את כוחותיו? מדוע נופלים היצורים החיים ברשתו המפתה , הנטווית על ידי הלידות החוזרות ונשנות?

“אני אמצא את האמת!”, – החליט גוטאמה. הרי האמת הזאת יקרת ערך, נעלה היא מכתר המלוכה המיועד לי , מנעורי .אכניע את הכישוף! . הויתור על מנעמי העולם הזה , הוא זה שמכניע את הכישוף.” באופן נעלה זה גילה בודהיסטווה כי היצורים החיים מובלים על ידי אמונתם ב”אני” כשהם עוברים מלידה אחת לשנייה, ולכן הם גם תלויים באמונה זו. אמונה זו יוצרת את עוצמת הרצון – הן חיובי והן שלילי. אמונה מתכננת את הרצון, גם את הרצון הטוב וגם את הרצון הרע. , אמונה זו מייצרת את הגוף החמישי שהוא בלתי מופרד ממארה, ונישען על הבורות.

ונדמה היה כי פתילהּ הדקיק של המודעות ניצת והתלקח בליבו של מארה , ודמותו המוארת התגלמה בבורא היקום – ברהמה – “המפיץ עצמו”. בפגוש גוטמה את ברהמה – פנים מול פנים, הוא בעצם פגש את הביטוי העדין והנעלה ביותר של תודעתו.

“הינה הוא, ברהמה המבורך, צמרת הבריאה והקיום. הוא השיג דרגה עילאית בזכות יכולתו לפתח רגשות להגיע למצב של שלווה, חמלה ואהבה. אולם גם הוא תלוי בחוקי סיבה ותוצאה. כמו כל יצור חי, הוא תוצר של המחשבות והפעולות שלו. לא ה”אני” המושלם העלום יָצר את אושרו.

אמונה בקביעותו של ה”אני” משמרת את האסיר הנבער ואת בעל התכונות התרומיות בסכנת האשליה. אלה הטוענים שה”אני” אינו קיים נודדים מחשיכה אחת לאחרת. הם מפתחים אמונה מוחלטת באי קיום ה”אני”.

כך היצורים החיים מסיחים את דעתם מההתבוננות בארעיותן של כל התופעות והמחשבות, הביטוי שלהן וגם היעלמותן . כך הם מזינים את הדפוסים הלא יעילים של התודעה ושוקעים בהזיות. התודעה שאינה קשורה לדפוסים הלא יעילים שלה, מפתחת מכלול שלם של הזיות שהופכות לצמא משולש:הצמא לקיום, הצמא לתחושות עונג, והצמא לאי קיום.

המונה בקיום ה”אני” היא קיצוניות, וגם האמונה באי קיום ה”אני” הינה קיצוניות. ה”אני” גם הוא אינו קיים וגם אינו לא קיים .גם הוא תלוי, תלוי ארעי ומשתנה. ארעיות זו פותחת פתח לעבודה ואימון על מנת לשפר אותו ולשכללו, כדי לחצות את הסבל, כפי שברהמה השיג את השלווה על ידי אימון ה”אני” שלו.

חיסלתי את שהותי בבורות ובשיפוט מנטאלי. השלמתי נתיב זה . הגעתי אל יעדי. עתה המידות הטובות שלי, המתחזקות באמצעות החכמה, הן שיגרת חיי החדשה. כאשר אספר על החוויות החדשות שחוויתי לא אפחד ממילים ולא אמנע מהן. בעשיית מעשים טובים, ובהימנעות ממעשים לא ראויים, אני יוצר לא היצמדות ולא דחייה. נטייתי ליצור רעיונות חדשים על עצמי מזכירה גרעינים קלויים נטולי היכולת לשוב ולנבוט.

חיסלתי את ההשלכות של גלגוליי הקודמים בגוף זה. לא תהיה לידה שנייה. אֲמֳמֵש את הנירוונה הטהורה והמשובחת – התפוגגות הסבל והייסורים.

במודעות עמוקה ביותר להישגו היה הבודהה – המתעורר שרוי במהות האמת עצמה.