סיפורים מחייו של כדור הגללים, המתחילים בשתי דרשותיו ומסתיימים באוסף שיריו
מאת ולדימיר פיאצקי;
תרגום: נטליה צימבלר;
עריכה: יהודית זבולון.
דרשת ארבעת האמיתות הגבוהות
ידידים יקרים! כאשר הגיע בודהה שקימוני, הגיע להארה מהבורות, הוא נשא את דרשת ארבע האמיתות הגבוהות.
הראשונה , האמת על קיומו של הסבל, פונה אל הצד החזק שבאדם: לא קל לקבל את מחשבה על כך, שהסבל הינו חלק בלתי נפרד מחיי היומיום. אני חושב שעם אמת זו ליבכם עוד יכול להתמודד, פחות או יותר. הלב, בדומה לאם דואגת, שולח גלי דם לכל חלקי גופכם, כדי לחמם, להזין, להגן. כיצד ליבכם יוכל לעשות זאת לו היה מתחמק מהידיעה על צרכיו, ייעודו וייסוריו של כל איבר?
האמת השנייה – האמת של גורם הסבל. הבודהה לימד, שקיימים שלושה סוגי צימאון המוליד סבל: צימאון הקיום, צימאון האי-קיום וצימאון התאווה. תחשבו על זה היטב ככל שתוכלו – זוהי עצתי. לא ניתן להכיל אמת זו לא בעזרת עיניים ,ולא בעזרת אוזניים, לא עם שאר אברי החישה . עם מה כן ניתן להבינה? פעם הייתי אומר לכם:
- עם אי-הבנה.
כיום אינני שחצן כל כך, לכן אומר:
- עם שלווה (ההרגשה העילאית בה אנו מצויים כשאנו חווים ונהנים מיופיו של הטבע), רוגע ותשומת לב. שקימוני קרא להם "משמעת, התבוננות, תבונה".
האמת השלישית – אמת המורה טוב הלב – זוהי האמת של הפסקתו של הסבל. הבודהה הכריז, שכן ניתן לחצות את אוקיינוס הסבל. מה אוכל להוסיף?.. אנו יכולים להשתנות במידה רבה מאד. כדי להכיר בעובדה זאת, צריך זיכרון בריא וצלול: לזכור מי היינו ומי אנו כיום. לא ניתן ללמוד זאת בקרקס החיים השגרתיים של רגשות המשיכה והדחייה שבתוכנו..
האמת הרביעית הנאצלת – האמת על הדרך המובילה להפסקת הסבל. זוהי המהות העיקרית של הלימוד היצירתי והטכני. צריך ללמוד אותו מברי סמכא אמיתיים. כדי לגלות ולהכיר במורים האמיתיים אתם צריכים שיהיה לכם משהו אמיתי שהוא תמיד אתכם. וזאת הכרת טובה לכל מי שפעם דאג לכם. אם אתם אמיצים כדי לשמור על זיכרון כזה, אזי תוכלו להבין באמת את האמת הראשונה – האמת על הסבל. כי כשאתם אסירי תודה, אתם חווים את כל חולשותיכם וחסרונותיכם. וגם תוכלו להרגיש, שהאנשים שדאגו לכם, סובלים גם הם לצדכם באוקיינוס אי-הידיעה. הודות להארות אלו, תתפתח בכם החלטיות בביצוע היוזמות הטובות, שהן במהותן הצטברויות החכמה והחסד.
יהי כל טוב!