סיפורים מחייו של כדור הגללים, המתחילים בשתי דרשותיו ומסתיימים באוסף שיריו
מאת ולדימיר פיאצקי.
פרק 2. "כעין להקת ציפורים נודדות..."
-1-
כדור הגללים הגיע למורתו ואמר:
- כתבתי שורה, אך אינני יכול להמשיך אותה.
- מה זאת השורה הזאת?
- "כעין להקת ציפורים נודדות..."
- ולמה אינך יכול להמשיך אותה?
- אני לא מוצא בעולמי שום דבר שדומה ללהקת ציפורים נודדות.
- אז תתכונן לשאת אשה. – חשבה ואמרה המורה.
-2-
פעם המורה של כדור הגללים נתנה לו הוראה להכין את המנדלה של הארץ הטהורה עם ההר בצפון, מאגר מים בדרום, הנחל במערב והגן במזרח.
כדור הגללים ביצע את הוראותיה ובנוסף גם הכין פסלון קטן של בן אדם מהחלק הרך של הלחם שייצג אותו עצמו. את הפסלון הוא מיקם במרכז המנדלה, ואחרי ששהה זמן מה בהתבוננות, הוא הראה את עבודתו למורה שלו. היא בחנה את עבודתו ואמרה:
- לא יותר מדי מקום בשביל בן אדם אחד?
כדור הגללים חשב קצת, פורר את החלק הרך של הלחם, שממנו היה עשוי פסלון האדם, לפירורים ופיזר אותם על כל המנדלה. אחר כך הוא הוציא את המנדלה לחצר והעמיד אותה מתחת לעץ. מהר מאוד הפירורים נגלו, ולהקה גדולה של דרורים מצייצים כבר עמלה בלב המנדלה.
- אהה... – אמרה המורה. – לא נראה שהם יצליחו לשבוע מהרעיונות הרדודים שלך על עצמך.
-3-
המורה העמידה עוגה בפני תלמידיה.
כדור הגללים הושיט יד אחת לעוגה, וביד אחרת נתן סטירה לראשונה.
המורה קימטה אף.
אז הוא הוציא לשון, גילגל עיניים, זרק את ראשו לאחור והתנשף בכבדות.
- מגוחך. – היא העירה.
כדור הגללים הסתובב במקום כמו סביבון, אחרי כן נפל ארצה ונשאר ללא תנועה.
- רע מאוד! – הייתה ההערה.
- אז ממה להתחיל? – זעף כדור הגללים.
- מנטילת ידיים. – השיבה המורה.
-4-
כדור הגללים רצה להביע רגשות חיבה כלפי אחיו ואחיותיו בדהרמה. הוא חשב על אפשרויות שונות, אך כשלא הגיע לשום דבר, הלך לישון. כשהתעורר באמצע הלילה, הוא קם כדי לעשות תרגיל מדיטציה ואמר בהיזכר כל חבריו:
- אתם תנוחו היום טוב. אני אשאר ער בשביל כולם!
בבוקר הוא הרגיש עייף והרוס ואמר בהסתכלו על הרצפה:
- אני שמח כשאתם נחים, אך יותר טוב יהיה אם לא תנוחו כולכם ביחד!
-5-
כשטייל בעיר הגדולה, כדור הגללים בחן בתשומת לב את המדרכה, שעליה עוברי אורח השליכו שקיות ונייר. אחרי זמן-מה הוא הנהן בראשו והכריז:
- הם מתאמצים לשווא. לא יצמח פה כלום.
-6-
כשכדור הגללים התיישב על גמל, הוא התחיל לבכות:
- הצטברויות של עצלות מקדימה ומאחורה! אני תקוע...
-7-
פעם כדור הגללים החליט לבקר במקדש. כל הדרך הוא התפעל מהנופים. כשהגיע לשער, פעמון המקדש בדיוק התחיל לצלצל. כדור הגללים הסתובב וצעד בכיוון ההפוך.
- אם מזה מתחילים כאן, אז אני עוד לא מוכן להמשך. – הוא מלמל.
-8-
כדור הגללים התקרב לראי ושאל את השתקפותו:
- אכן זה אתה?
שתק ואז אמר:
- אבל עד כמה אתה דומה!
אחר כך הסתובב מהראי, ובקול המורה שלו הוא פנה אל עצמו:
- אכן זה אתה?
וענה:
- בטח שזה אני!
ושוב בקולה של המורה:
- אבל עד כמה אתה לא דומה!
-9-
חורף אחד, כשכדור הגללים היה מאד רעב הוא נכנס למאפייה. הוא השתכר מריח הלחם הטרי, אך לא קנה כלום ויצא מהורהר אל הרחוב. לפניו הוא ראה כלב רחוב שהתקפל על רשת פתח אוורור.
- אתה מכריח אותי? – הוא שאל את הכלב.