סיפורים מחייו של כדור הגללים, המתחילים בשתי דרשותיו ומסתיימים באוסף שיריו
מאת ולדימיר פיאצקי.
שירים לציפורים נודדות.
-1-
שומע כאוס מסביבו,
הרהור תמוה לעצמו.
-2-
כדי להפוך לליצן,
באי-שפיות – לא מספיק להיות.
אפסות
אתה מוכרח לשכוח.
-3-
כשחטא נואל, שטותי, טפשי
ייגע לבוז על הלימוד,
תקרא ליום הזה הולדת
ותעניק לו עליזות.
-4-
כשתימצא ליד הידע –
לא תוכל לראות צלך.
חכם תמיד בצל יושב
והארה אינו עוזב.
-5-
"עוד אחד, ועוד אחת ועוד..." –
סופרות אותנו הטיפות
ביום הגשם...
ולו ידענו רק על כך
אולי היינו שחצנים פחות.
-6-
אני טיפש,חומד רק הכרה.
אני חכם, חיי מזין בידע.
-7-
פוחד אינו רואה עצמו,
חומד אינו מבחין דרכו.
ומבטו של התלמיד – זריז,
ארסי הוא ככספית.
-8-
אם עצמך אינך שומע –
אל תדבר על אחרים!
אך, איזה צער,
אם לא תקשיב לעצמך
קריאות החכמים
בעיניך
לא חזקות יותר
מציוצו של העכבר...
-9-
להיות צנוע – זהו
הטוב שבדברים.
ואם תשרוך השק
מלא עצמות
במחשבה היומיומית,
תראה
שהמחשבה היומיומית -
היא סלון
המלא אורחים.
-10-
כשתעריץ את עצמך, בל תשכח:
רק העיקר מביא תועלת.
ואם כבר תתיימר להיות בעליו,
אז נא השב לי: מה משם שלך?